top of page

מלחמת איראן-ישראל הראשונה

פורסם: הארץ, 23 באוקטובר 2024


האירוע שבו אנו חיים מאז 7 באוקטובר נתפש כמלחמה בין ישראל לחמאס בעזה. אך המלחמה הזאת מתקיימת בהקשר רחב יותר, המעוצב בראש וראשונה על ידי המאמץ האיראני לאתגר את ישראל בכמה חזיתות. כבר עכשיו מתנהלת מלחמת התשה בין חיזבאללה, שלוחתה של טהראן, לבין ישראל, ובכל רגע נתון עלולות איראן והנהגת חיזבאללה להחליט על מעבר למלחמה כוללת.

שלוחה אחרת של איראן, החותים בתימן, כבר שיגרה לעבר ישראל כטב"מים (שיורטו), ומיליציות שיעיות אחרות נערכות לפעולה בצפון רמת הגולן. חמאס אינו שלוחה איראנית כמו חיזבאללה, אך הוא נמצא בקשר הדוק עם טהראן וביירות, נהנה מסיוע כספי, אספקת אמצעי לחימה, וכן ייעוץ והדרכה.

אין עדות למעורבות איראנית ישירה במתקפת 7 באוקטובר, אך ברי שאלמלא הסיוע של איראן וחיזבאללה קשה היה לחמאס לחולל אותה. גם אם המערכה בעזה תסתיים ללא מלחמה כוללת עם חיזבאללה, ישראל לא תוכל לחיות עם מעבר לגבול. ואסור לשכוח שלמעשה, איראן היא כבר נוכחותו של "כוח רדואן" מדינת סף גרעינית.

המצב הזה יסודו בשאיפה לייצא את המהפכה האיסלאמית, בחתירה להגמוניה אזורית, במורשת האימפריאלית הפרסית, בתוקפנות ותחושת רדיפה ובאיבה עזה לישראל. כפי שכתב החוקר האיראני-אמריקאי כרים סאג'אפור: "תמיכתה היציבה של טהראן באסד אינה מונעת מהאינטרסים הגיאו־פוליטיים או הכספיים של האומה האיראנית או מאמונותיה הדתיות של הרפובליקה האיסלאמית אלא משנאה תהומית למדינת ישראל".

האסטרטגיה המקורית של משטר האייתולות עברה בעשורים האחרונים שורה של תמורות שעוצבו על ידי אירועים דוגמת מלחמת איראן־עיראק בשנות ה-80 של המאה הקודמת, נפילת ברית המועצות, הפלישה האמריקאית לעיראק ב-2003 ומלחמת האזרחים הסורית. לשני האירועים האחרונים נודעה השפעה מיוחדת. הפלת משטרו של סדאם חוסיין והעברת העוצמה לידי הרוב השיעי בעיראק איפשרו לאיראן להשיג השפעה מכרעת על שכנתה ממערב, ופתחו בפניה את הדרך ללבנט.

ההתערבות הצבאית בסוריה בשיתוף פעולה עם רוסיה חיזקה מאוד את שאפתנותו של המשטר בטהראן. הוא החל לבנות גשר יבשתי לים התיכון ותשתית טילים בסוריה, לצד התשתית שהפקיד בלבנון בידי חיזבאללה. איראן ושלוחיה תקפו תשתיות אנרגיה בסעודיה ויעדים באיחוד האמירויות. הם תקפו באמצעות שליח כוחות אמריקאיים בעיראק וסוריה, ואף הפילו מל"ט אמריקאי (בלי תגובה מממשל טראמפ). כאשר ממשל טראמפ ביטל את הסכם הגרעין, ניצלה זאת איראן להאצה של תוכנית העשרת אורניום, בדרך למעמד מעשי של מדינת סף גרעינית. המלחמה באוקראינה איפשרה לאיראן למלא תפקיד גלובלי על ידי אספקת כטב"מים לרוסיה.

המדיניות האמריקאית המוצהרת, של התרחקות מהמזרח התיכון לטובת אזור אסיה-האוקיאנוס השקט, איפשרה לאיראן לשפר את יחסיה עם מדינות ערביות, ובראשן סעודיה. האיבה הבסיסית ביניהן לא נעלמה, אך לשתי המדינות נוח להסוות אותה על ידי נורמליזציה, שהושגה בתיווך סיני.

במהלך התקופה הזאת פעלה ישראל לסיכול תוכנית הגרעין של איראן על ידי התנקשויות במדענים ופעילים. מאז תום מלחמת האזרחים בסוריה מנהלת ישראל מערכה אווירית נגד התשתית האיראנית הנבנית בה – מה שמכונה "המערכה בין המלחמות". התגובה האיראנית הישירה נגד ישראל מוגבלת עד כה. ככלל, היא מעדיפה לפעול באמצעות שליח כדי למנוע או לפחות לצמצם אבידות.

המשטר האיראני בנה לאורך זמן את חיזבאללה כגוף היברידי: תנועה פוליטית, ארגון טרור, מיליציה ולאחרונה גם צבא. חיזבאללה נשען על העדה השיעית בלבנון והוא חזק עכשיו יותר מהמדינה הלבנונית, אבל הארגון ופטרוניו מעדיפים שלא להשתלט לגמרי על המדינה, אלא לשלוט בה ללא אחריות פורמלית.

איראן סיפקה לחיזבאללה לאורך השנים מספר עצום של טילים ורקטות, שנועדו לספק לה הרתעה נגד תקיפה ישראלית או אמריקאית של מתקני הגרעין שלה, וסיפקה ליחידות הצבאיות שלו את מיטב הציוד (בין היתר, טילי נ"ט רוסיים שחיזבאללה העביר לחמאס). חיזבאללה נלחם לצד משטר אסד במלחמת האזרחים בסוריה, מה ששידרג את רמת היחידות הלוחמות שלו והגדיל את מספר הלוחמים.

אם יחליטו טהראן וחיזבאללה לפתוח במערכה מלאה מול ישראל עם ראשית הפעולה הקרקעית בעזה, תצטרך ישראל להתמודד עם טילי חיזבאללה וכוח רדואן כבר עתה. אם יסתפק הארגון במלחמת התשה, תעמוד ישראל מול הדילמה עם תום הלחימה בעזה.

רבים מתושבי אזור הגבול עם לבנון יסרבו לחזור לבתיהם, כאשר כוח רדואן נמצא בסמוך לגבול ונוכח הטראומה של 7 באוקטובר. ישראל גם תסרב להשלים עם התבססות מיליציות שיעיות בגולן הסורי, או לחץ של מיליציות שיעיות מעיראק על ירדן וירי נוסף של כטב"מים מתימן.

אבל ישראל אינה חייבת להתמודד עם אתגרים אלה לבדה. נראה כי ממשל ביידן הבין, שאם הוא רוצה לשמר את מעמדה של ארה"ב באזור ואת יחסיו עם מדינות ערב המתונות, עליו להדק את מחנה תומכיו. הציר הפרו-איראני ובו סוריה, לבנון ובאורח חלקי עיראק ותימן, מופעל ביעילות על ידי טהראן.

מחנה המתונות ובו סעודיה, האמירויות, ירדן ומרוקו, אינו מגובש והחברות בו חוששות הן מדעת הקהל שלהן והן מאמינותה של ארה"ב. מי יערוב להן שטראמפ הבדלן לא יחזור לשלטון? חלון ההזדמנויות בוושינגטון מוגבל. ממשל ביידן והנשיא אישית ידעו למזג תמיכה בישראל, הרתעה מול איראן וחיזבאללה, עם דאגה לאוכלוסייה האזרחית בעזה, אך בעוד חודשים ספורים תהיה ארה"ב בעיצומה של מערכת הבחירות.

המאמץ האמריקאי להסדיר את היחסים עם סעודיה ולהוסיף לעסקה גם נורמליזציה עם ישראל מושעה כעת, אך יש לחדשו בהקדם. ישראל חייבת להשתלב בו ולהתמודד עם האתגר האיראני יחד עם ארה"ב ועוד שותפות אזוריות. זה לא יקרה בלי שינוי המדיניות כלפי הרשות הפלסטינית. לא מדובר בפתרון קבע, אלא בהרבה פחות, אבל מי שחושב שניתן לבנות מערך אזורי בגיבוי אמריקאי ובמקביל לפעול לסיפוח יו"ש שוגה באשליות.

Recent Posts

See All

Biden and Netanyahu: A crisis in perspective

Published by the Brookings Institution, April 2, 2024 The Biden administration’s decision on March 25 not to veto a United Nations Security Council resolution calling for a cease-fire in Gaza brought

コメント


bottom of page